230 פרק יב אירופה ומרכזה הייתה רווחת עוד מתקופות קדומות, שהרי עצי הדר לא גדלו במקומותיהם . האתרוגים יובאו מאזור האגמים ( לאגו דה גארדו ) ומהריוויירה שבצפון איטליה, מקאלאבריה ואזור פולייא שבדרומה, וחלק גדול מאלה שווקו דרך נמל גנואה ( ג'נובה ) . בתקופות מאוחרות יובאו אתרוגים גם מספרד, קורסיקה, צפון אפריקה, יוון, איי יוון והחוף האלבני, ולימים גם מארץ ישראל . השתכללות אמצעי המסחר וההובלה מסוף המאה השמונה - עשרה, הרחיבה את הבאת האתרוגים מאזורים מרוחקים בדרום אירופה, אזורים חמים יותר שהצמיחו גם אתרוגים מהודרים יותר . 3 עם מעבר מרכזי ההספקה של האתרוגים מאיטליה ליוון והאיים כולל החוף האלבני, מסוף המאה השמונה - עשרה, הועבר גם מרכז השיווק העיקרי לאתרוגים מג'נובה לוונציה ולאחר מכן לטרייסט . סוגי האתרוגים קיבלו בספרות השו"ת כינויים שונים ומשונים, המקשים את זיהויים, מה שמסביר את הקשיים שהיו לפוסקים להיות עקביים בפסיקתם . 4 קהילות שונות נתלו במסורות של הבאת אתרוגים לצורכי מצווה מאזורים מסוימים . כך תלו 3 אתרוגי סן רמו היו מהודרים יותר מאתרוגי לאגו דה גארדו, אתרוגי פולייא היו מהודרים יותר מאתרוגי סן ...
אל הספר