16 פרק א עקרונית כוללת אלא מניסיון להקל באיסורים בענייני מסחר שנקבעו בהלכה התלמודית באשר לעכו"ם, אך לא היה אפשר לעמוד בהם בתנאי החיים של היהודים בימי הביניים כקבוצת מיעוט בתוך רוב נוצרי . עם זאת, כבר בימי הביניים היו בעלי הלכה שהוציאו את הנצרות מכלל עבודה זרה, על בסיס תאולוגי, על סמך הקביעה שהנוצרים של זמנם אינם עובדי עבודה זרה . 5 בעניין זה הפנה כ"ץ את תשומת הלב לגישתו החיובית יוצאת הדופן של ר' מנחם המאירי כלפי הנצרות, שנבעה מגישה פילוסופית שלפיה הנוצרים בזמנו הם בבחינת "אומות הגדורות בגדרי הדתות", אבל ציין שעמדתו של המאירי לא התפרסמה בזמנו ולכן היתה חסרה השפעה, וכי בעיקרי הלכה ומנהגי בידול בין יהודים לנוצרים קיבל המאירי את המקובל בין הפוסקים בזמנו . 6 כ"ץ גם ציין כי במאות השבע - עשרה והשמונה - עשרה השתנו הנימוקים בדבר יחסם של היהודים אל הנוצרים מנימוקי תועלת לנימוקים ש"מעורבת בהם הערכה חדשה של הנצרות כדת שאיננה בגדר אלילות גמורה" . 7 בהקשר זה מביא כ"ץ את דבריו של ר' משה רבקש ( 1595 - 1671 , שנ"ה - תל"א ) בעל "באר הגולה", מחכמי המאה השבע - עשרה ומחבר ביאור לשולחן ערוך, שטען כי הנוצרים...
אל הספר