לא. ״כַּתְּאֵנִים הַשּׁעָֹרִים״

66 | שער שביעי : משמעי מקראות ולפי זה ״התאנים השֹׁערים״ – ׳המרים׳ . מֵעין כך פירש אף במסכת סוטה לח ע״ב ( ד״ה : כי כמו שער בנפשו ) ובחולין ז ע״ב ( ד״ה : כמו שער ) . נמצאנו אומרים – שלושה פנים לפירוש רש״י, ולבו מגמגם ביניהם . כל אלה גוונים שונים הם של המושׂג הרחב ׳רוע׳, וכך תִרגם יונתן ״כְּתֵיניא בישָׁתא״, וגם ומֵעין זה הפשיטתא והווּלגאטה . בעקבותיהם הלכו המתרגמים ללשונות אירופה אחדים מבעלי המילונים המדעיים כגזניוס-בוהל וכבן-יהודה ( וראה להלן ) . אחרים כבראון- דרייבר-בריגס ( = בי-די-בי ) , כשטיינברג ב׳משפט האורים׳, כיהואש בתרגום יידיש למקרא, 5 תִרגמו על דרך הפירוט והצִמצום כבימי-הביניים – בלשון וכאחדים מן הפרשנים החדשים, ׳מגעיל׳, ׳נתעב׳, ׳מקולקל׳ או כיו״ב . אלה ואלה חיברוהו עם לשונות ׳שערורה׳ וחבריו . גם חנוך ילון פירש את תיבתנו בלשונות ׳שערוריה׳, ואותן תפס, על-פי מה שתִרגם בהן יונתן ״שנוֹ״, כלשון ״סטייה מטבע קבוע, ממידות קבועות, טירוף, בגידה ופריקת 6 ומהן יצא גם לו פירוש ״התאנים השערים״ ( האפלולוגיה של ׳שועררים׳ ) – ׳תאנים עול״, מקולקלות׳, שאין הבשלתן כדרך הטבע, שיש בהן סטייה וקִלקול . ...  אל הספר