52 | שער שביעי : משמעי מקראות כאן בשירה ובמליצה, אלא בסיפור מעשה של פרוזה . כיצד זה נוקט המְספר באותו ספר עצמו שני ביטויים שונים לעניין כזה ? הקושי שבסדר הזמנים ( לעיל ב׳ ) מחייב עיון נוסף . אמנם אין פרק הזמן בין מעשה גנֵבת התרפים ובין הולדת בנימין מפורש בכתובים, אך הדעת נותנת שסמוכים היו . שכן יש רצף של זמן בסיפור חזרתו של יעקב לארץ כנען : מפדן ארם עד הר הגלעד עשה יעקב בשבעה ימים ( בר׳ לא, כב ) . למחרת, אחרי הברית במצפָּה, המשיך יעקב במסעו למחנים ( שם לב, א - ג ) , משם הכין עצמו לפגישה עם עשָׂו ולאחר ימים מעטים ולאחר המאבק עם המלאך במעבר היבוק אכן נתקיימה פגישת הפיוסין בין האחים – כל זאת בתנופת החזרה מפדן ארם, ובלא רמז בכתוב לחניה ממושכת . שלוש חניות נזכרו לאחר מכן – בסוכות ( שם לג, יז ) , בשכם ( שם לג, יח - כ ) ובבית-אל ( שם לה, א - ח ) . בכולן אין עדוּת מוכרחת מן הכתובים , שהשהייה ממושכת הייתה, בוודאי אין בהם עדוּת על ישיבת קבע : לא בניית הבית בסוכות ( ראה להלן ) , לא קניית חלקת שׂדה לשם בניית מזבח בשכם, שכן – שם לג, יח ) וחמור ושכם אדונֵי הארץ השהות שם ארעית הייתה ( ״ויחן את פני הע...
אל הספר