כד. מִשקל מַקְטֵל

8 | שער שישי : פרקי דקדוק מַסְמְרוֹת, מַסְמְרִים ) , ואחת בקיומו ( מַקְהֵלִים ) . אמור מעתה – מכאן אין הכרע . לעומתו, ממִשקל מִקְטֵל יש שתי תיבות הנוהגות בביטול הצירי בלבד, בנטייה – מִסְפְּדִי, מִזְבְּחִי ( ושאר גופים ) , ובריבוי נפרד – מִזְבְּחוֹת בלבד . לכאורה, מתבקשת כאן הבחנה בין מִשקל מִקְטֵל, המבטל את הצירי, ובין מִשקל מֵקְטֵל, שפעמים אינו מבטלו, או שמא מתבקשת הבחנה בין הריבוי הנקבי -וֹת, המבטל את הצירי, ובין הריבוי הזְכָרִי שאינו מבטלו . רק לכאורה כך . ביטולו של הצירי לא על אלה הוא נשען, אלא על עניין אחר – על צורת הנסמך של היחיד . בכל הצורות, שהצירי בטל בהן בריבוי ובנטייה, הנסמך הריהו מִקְטַל- ( בפתח ) , ורק מִקְטַל- : מַעְשַׂר- ; מִסְפַּד- ; מִזְבַּח- . דגם הנטייה כך הוא אפוא : נפרד : מַקְטֵל, נסמך : מִקְטַל-, נטיית יחיד : מַקְטְלִי ( בשווא ) , ריבוי : מַקְטְלִים או : מַקְטְלוֹת ( בשווא ) . ובכן, מן הצורות המצויות בעין : מַעֲשֵׂר, מַעְשַׂר-, מַעְשְׂרוֹ וכו׳, מַעְשְׂרוֹת . מִסְפֵּד, מִסְפַּד-, מִסְפְּדִי . מִזְבֵּחַ, מִזְבַּח וכו׳, מִזְבְּחוֹת . ומי שמבקש רשאי להוסיף כאן גם את ה...  אל הספר