כב . קַדְמוֹנִיּוֹת פָּסֵק | 29 נוחה מהם לפי שאין הכללים מְמצים, ולעִתים, נמצא מי שהשמיע דברי ביקורת עליהם . למשל, ר׳ אליהו בחור, בכוונה תחילה, לא הביא את כללי בן-אשר והוא קובע ״ומנעתי לכותבם כי מצאתי הרבה והרבה שאינם נכנסין באחד מחמשה כללים ההם״, ולכן משך בדרך כלל, הכול ידו מלנסח כללים משלו ״שאי אפשר לתת בהם כללים מספיקים״ . העתיקום והשתדלו מאוד בפירושם ובהרחבתם . גם הניסוחים החדשניים סמוך לזמננו אינם מפליגים הרבה מכללי בן-אשר, אלא, לכל היותר, משפרים משהו את מיונם . וולף היידנהיים בספרו ׳משפטי הטעמים׳ ( 808 ) , מדבר בפרק על הפָּסק בשמו ובלשונו של אהרן בן-אשר, ובמקום הרצאת כללי הפָּסק יצחק ( זליגמן ) בער בסִפרוֹהוא מצטט מילה במילה את פרק הפָּסק מ׳דקדוקי הטעמים׳ . ׳תורת אמת׳ ( 852 ) , עדיין מביא את כללי בן-אשר כמעט באותה לשון, אף שאינו קורא 5 גם החדשן הגדול במחקר הטעמים במאה התשע-עשרה, שֵׁם בן-אשר על הכללים . ויליאם ויקס ( 88 , 887 ) , שטבע מונחים לאטיניים לכל סוג מסוגי הפָּסק בשַנותו 6 במאות במקצת את המיון לסוגים, דבק ביסודו של דבר בכללי הפָּסק של בן-אשר . התשע-עשרה והעשרים רבו העיונים...
אל הספר