יד . כתב-יד לונדון של התורה – עיון חדש | 89 קאלה בקביעתו האמורה הוא ששׂם קץ לחיפושׂהתועה אחר נוסח בן-אשר . לזכותו יש לזקוף את התפנית שחלה במושׂגי הנוסח של ביקורת המקרא ומחקרו, אשר מזמנו והלאה הלכה והתרחקה מטקסטים אֶקלֶקטיים, כנוסח ׳המקראות הגדולות׳ מיסודו של יעקב בן-חיים בן אדוניה ( = מק״ג ) , כנוסח המקרא של בער ודליטש וכנוסחיהם של אחרים שבחלקם נשענו על אלה, ודבקה יותר ויותר בטקסט דיפלומטי הנשען על כתב-יד יחיד מסוים בעל יוקרה . היה בכך משום מהפֵּכה גדולה בחקר נוסח המקרא . בעקבות כך יצאו לאור מהדורות דיפלומטיות של נוסח המקרא, רובן מבוססות על כ״י ל שמבית מדרשו הייתה של בן-אשר . מהדורת המקרא, כשהופיעה לראשונה בשם ׳ביבלייה הבראיקה III ׳, אמורה לתפוס מקומן של כל מהדורות המקרא המהלכות במחקר, שכולן אֶקלֶקטיות היו . אמורה הייתה לדחוק את רגליהן, ואכן כך הווה . קאלה הביא לידי שינוי זה לאחר שהניח את היסוד למסורת המקרא בנוסח בן-אשר . בשורה של פִּרסומים הוא השתית את יסודות בית מדרשו של בן-אשר על אדני אותם 8 ובמשך כיובל שנים היו אלה המייצגים המקובלים של בית ארבעה כתבי-יד שלַמקרא, מדרש זה . ואולם בשנ...
אל הספר