שמס בנת סלימן, מהעולים הראשונים שהגיעו מחבאן לארץ, בלבוש חגיגי, 1946 . צילום : זולטן קלוגר, לשכת העיתונות הממשלתית 23 א ו ר ז ר ו ע 24 מסענו מתחיל במדרש חז"ל על "צווארך בחרוזים" — מחרוזת וחריזה כדימויים לשרשרת המסירה מדור לדור . זוהי תשתית הלימוד על חכמים וחלוצים . המדרש מתאר את השזירה של תורה, נביאים וכתובים, המלוּוה באש המתלהטת, 'כנתינתן מסיני' : בזכות מעשה החריזה מתרחשת נגיעה במקור, בשורש הדברים, אשר מחיָה ומעוררת מחדש את מעמד הר סיני ואת מתן תורה . זוהי הזמנה עבורנו להיות שותפים ביצירה המתמשכת של דורות שקדמו לנו, לראות את עצמנו כממשיכים וכמחדשים של התורה . הלימוד בצוותא הוא כעין בית מלאכה לחריזה של תורת חכמים ותורת חלוצים, והחורזים הם לומדי בית המדרש . מחרוזת היא מעשה של חיבור — חוט, חרוזים, קדיחתם ושזירתם, ולבסוף ענידת המחרוזת, השמחה בה ושמירתה . כל זה מעיד על מעשה יוצר, על בחירה, ירושה, השראה, על אמונה מחברת וביקורת מפרידה — כולם טבולים בארוטיקה המסעירה של הצוואר המקושט שמייצרת "אש מתלהטת" במדרש הזה . ללא תשוקה למלאכת החריזה, אובדת כל משמעותה . האם היו האנשים מודעים למעשה המרכבה ...
אל הספר