| קללת דרעי 296 בקו החזית, נשא באחריות כבדה, היה נתון ללחצים שונים, כמו גם לאיומי מפרסמים . לא הייתי רוצה להיות בנעליו כעורך ראשי בימים בהם עסק העיתון בנושאים רגישים ונפיצים במיוחד . בוודאי לא בעת חשיפת פרשת שר הפנים, שאיימה להפיל את הממשלה . לא הייתי רוצה למלא את התפקיד הזה כשהטלפונים של גיבורי התחקיר, חבריהם, יח"צנים מגויסים ובעלי קשרים אחרים, מטרטרים בחדרו שוב ושוב . זו לא היתה מלאכה פשוטה להתמודד עם אנשי ההון והשלטון ובעלי האינטרסים השונים ולהדוף אותם בלי להיפצע . היה ברור לי כי במצבים כאלה עלי ליצור משקל נגד : לחזק את ידי העורך, לשתף אותו במידע כמוס חדש, להושיט לו עזרה בהדיפת כל מי שביקשו לעצור את הפרסומים, או לפחות לרכך אותם . כך נהגתי . במצבים עדינים כאלה זקוק עורך של עיתון לרוח גבית לא פחות מהכותבים . התשובה שהוא קיבל ממני היתה ברורה : יש ראיות ברזל נגד דרעי . אני לא רואה מצב שבו הוא מצליח להתחמק . הגרסה שהוא סיפק למשטרה ולתקשורת בעניין מאות אלפי הדולרים שההורים המאמצים העבירו אליו לרכישת דירותיו — קרסה . הוא לא אמר אמת . ורדי חש ביטחון וכעבור חודש הזמין אותי אליו לשיחה נוספת ....
אל הספר