| 119 הויצת מררפה הצורך להכריע בין גישת השב"כ ובין גישתנו הכריח גם גופים אחרים לנקוט עמדה . מי בעדנו ומי נגדנו . שר הביטחון באותה עת, משה ( "בוגי" ) יעלון, צידד בטיעונים שהצגנו ואמר שלאורך שנים ידעה המדינה למתוח את היכולות של גופי הביטחון הוותיקים כך שיתאימו לאיומים המתפתחים, אבל הסייבר הוא סיפור חדש . הטיפול בו אינו יכול להתבסס על מתיחת יכולות של גוף קיים . זו הייתה תמיכה חשובה בעמדת מטה הסייבר הלאומי, אבל עדיין לא מכרעת . לעומת יעלון, ראש המטה לביטחון לאומי, יוסי כהן, לימים ראש המוסד, התנגד בתוקף לרעיון של "רשות הסייבר" . זאת בניגוד להמלצה של קודמו עמידרור, שלקראת סיום כהונתו כראש המל"ל גיבש עמדה ברורה שיש להקים רשות כזו, ואף העלה אותה על הכתב . כהן, בתורו, הוביל עבודת מטה על המודל הרצוי להגנת הסייבר בישראל והזמין את כל השחקנים, כולל המוסד ואגף המודיעין, לכמה דיונים אצלו, כדי לגבש את עמדתו . לא היו לי ציפיות גבוהות . המלצתו הסופית הייתה דומה מאוד למה שאמר לראש הממשלה בנוכחותי ממש בימים הראשונים לכניסתו לתפקיד ראש המל"ל ב- 2013 , עוד בטרם למד את הנושא : השב"כ צריך להיות האופרטור, הגוף...
אל הספר