זאב קיציס | 222 באחד מפירושיו המפורסמים דורש רש"י את המילה "עצרת", בבקשתו של השם מעמו ש"יעצרו" יום אחד אחרי שבעת ימי הסוכות וישהו יום נוסף במחיצתו ( על פי דברי הבבלי, סוכה, דף נה עמוד ב ) . במילותיו של רש"י : "עצרת — קשה עלי פרידתכם" ( ויקרא כג, לו ) . אך הרבי מוורקא מפרש בדרך שונה את המילים : אין הכוונה על פרידה מן השם, אלא הפירוש הוא שקשה על השם יתברך פרידת ישראל זה מזה בהליכתם לביתם . וזה 'פרידתכם' — הפרדותכם זה מזה . ( על פי אהל יצחק, עמ' 17 ) . דרשה זו, אחת היא מני רבות, שבהן מפרש מחדש ר' יצחק מוורקא מצוות שבין אדם למקום כמצוות המקבלות את משמעותן דווקא מן החיבור שבין אדם לרעהו . אפילו חג הסוכות והעליות לרגל לבית המקדש מקבלים כאן משמעות חדשה — ההתכנסות והחיבור הבין-אישי . בדרך זו הוא מסביר גם את ברכות הנהנין — החובה לברך לפני האכילה ולאחריה — כמצוות שנועדו לקרב אדם לחברו, שהרי אמרו חז"ל שאין הברכה שלמה כשאין מי שיענה אמן אחריה . מצוות שנעשו רק עבור ה"התעלות" הדתית, ואין בהן מידה של חיבור בין הבריות, נתפסו בוורקא כמצוות שיש בהן פגם . ואולם ההבדל הבולט ביותר שבין קוצק לוורקא נוגע לשא...
אל הספר