התפילה לשלום המדינה 80 החברה וההשכלה במרכז אירופה ואף במזרח אירופה . היהודים שזכו לשוויון דתי ואזרחי עשו שימוש רב במילה הכתובה, שהיתה האמצעי המובהק שבו השתמשו מימים ימימה . בשנים הארוכות מאוד שבהן שלט פרנץ יוזף הראשון הוציאו הרבנים, הסופרים והמשוררים מנרתיקיהם את כל צורות הביטוי האפשריות — תפילות, שירים, פסקי הלכה ודרשות, שנועדו כולם לתת ביטוי לשמירת אמונים מוחלטת לקיסר ודברי שבח והלל לשלטונו . מתוכן השירים והמאמרים הרבים עולה גם היחס שבין הקיסר לנתיניו היהודים, שהיה כיחס "אב 11 ( מלך 10 או "אדון ועבד" . לא פעם מתואר הקיסר כאלוהיםלבניו" עולם, ממליך כל המלכים ) , בן אלוהים, משנה לאלוהים ( משנה בתבל ארצה — למלך עליון ברא שמים וארץ ) , משיח, מלאך אלוהים, מלך חסד וכיוצא באלה לשונות מרוממים ומפארים . דוגמה לכינוי מלך חסד שניתן לפרנץ יוזף הראשון מופיעה בעלילה שרקם ש"י עגנון 12 "מיפו הביא יצחק סממנים נאים, שלקח את ברומן "תמול שלשום" : החנווני האודיסאי, שצבעי ירושלים קראו להם סממניו של הווינאי, על שמו של יצחק, לפי שיצחק מגליציא, וגליציא יושבת במדינות הקיר"ה ( הקיסר ירום הודו ) , ועיר הבירה של ...
אל הספר