נימווים לתפילה 77 הוראתו של הנביא ירמיהו לגולים להתפלל ל"שלום העיר" מלווה בנימוק "כי בשלומה יהיה לכם שלום" . רבי חנינא מנמק את הוראתו להתפלל לשלום המלכות, "שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" . בשני המקרים ניתן הסבר דומה : טובתו של השלטון הלא-יהודי היא גם טובת הקהילה היהודית החיה בצלו ובחסותו . הן הנביא ירמיהו והן התנא רבי חנינא אינם נדרשים למהותו, לסדריו ולדרכי פעולתו של אותו שלטון, אלא אך ורק לעצם קיומו כיסוד מוצק, המונֵע — או יכול למנוע — פגיעה ביהודים . לקביעתם של הנביא והתנא המנמקים את דרישתם בתועלת שתצמח למברכים, ראוי להוסיף את קביעתו של מר שמואל, אמורא שחי בנהרדעא שבבבל במאה ה- 3 : "דינא דמלכותא 1 ולא הוסיף הסבר רעיוני או מעשי, כך שהקביעה נשארת ללא דינא", נימוק . משמעותה שההלכה נותנת תוקף חוקי לדין נוכרי שמקורו 2 הרמב"ם ( הלכות גזלה ואבדה פ"ה הי"ח ) והרשב"ם אינו ישראלי . ( בבא בתרא נד ע"ב ) הסבירו שהלכה זו, בדומה לדברי הנביא ירמיהו, מאפשרת קיום יהודי בגולה, והיא מחייבת יהודים, כיוון שכאזרחי המדינה הם קיבלו על עצמם את השלטון וממילא את החובה לציית לחוקיו, ובלשונו של הרשב"ם ( ד"ה :...
אל הספר