258 | ״דווקא רציתי לצאת מגדרי״ רבקה אלינב [ . . . ] במובן של לסלק את המיותר" [ עמ׳ 37 ] . בהחלט מוצדק להסיק מכאן כי במבנה האני שלה ובדנ"א של אישיותה היא גזורה מהאם - טיפוס הנזכר של הגיבורה האמנית . אך חשוב לשים לב לכך שטווח ההשקה אינו מתגדר רק בנקודות העוצמה שהצבענו עליהן . זיקתה אליהן חלה גם על החניכה המעוכבת, ההתעוררות לעצמיות אוטונומית באמצע החיים . "מלכוד האהבה", הבולם את תהליך שחרורן של האינטלקטואליות המוקדמות ושעליו הרחבתי בספרי הקודם, מטיל את צִלו גם על אמנית הבמה ברומן הנדון, והוא מוכר אישית גם ליוצרתה, הסופרת עמליה כהנא - כרמון . עדות לכך מצאנו בהתבטאויותיה החוץ - ספרותיות בנוגע לשבי התודעתי שהייתה כבולה בו, וכיצד השפיעה הבשלתה על מהלך השחרור האישי שלה ועל כתיבתה ( לעיל, פרק ה ) . מתחת לפני השטח, ברובד הסמוי מעין, דבריה אינם קול קורא במדבר . הם "מתכתבים" עם קולות דומים, כגון קביעתה של המשוררת ויבין של אלישבע כי לאישה כמותה מוסד הנישואים הוא בגדר אוקסימורון : היש בנמצא גבר שיבין את התקדשותה לספרות וישלים 1 ברם, אליה וקוץ בה . מהלך השחרור של עם עצמאותה ? שלא יקנא בהצלחותיה ? הגי...
אל הספר