פרק ב : "אני הולכת אל הסיפורים העתיקים״ | 45 היחס האינטימי שאלמוג מפגינה בקטע שציטטתי, בעודה משייטת בטבעיות בין חוה לעמיתותיה היווניות ומעגנת אותם בשיח שלה, אין בו כדי להפתיע . "הייתי ביוון תקופה קצרה בלבד אבל הייתי שם בנשמה", היא מעידה בריאיון לרגל פרסום מוות בגשם ( 2891א ) ומוסיפה : "מה שהכי הקסים אותי זו המיתולוגיה היוונית" ( בלבן, ,1982 עמ' 3 ) . עקבות נהִייתה אחר התרבות היוונית – "בימים 2 – ארוגה שתי וערב בכתיבתה על ההם חשקה נפשי לכתוב רומאן על אכילס" פני השנים . חנה סקֶרה ( 2000 ) , בכָתבה על הקול המיתולוגי הנשי ביצירת אלמוג, מצביעה על השימוש המסיבי שלה בארכיטיפים, במיתוסים, באגדות, בדמויות ובסמלים ממרחבי המיתולוגיה . גיבורותיה, טוענת החוקרת, עורכות "מסעות" במרחב האופקי ובמרחב האנכי ומשלבות אגב כך זיכרונות אישיים עם זיכרונות מהתת - מודע הנשי הקולקטיבי . אך טבעי הוא למי שהעידה על עצמה "מכל מקום שהלכתי הייתי מגיעה 3 וחזרה והעידה כי היא ליוון . יוון עבורי היתה איזה מחוז - חפץ חלומי" ( בלבן, שם ) "הולכת אל הסיפורים העתיקים ושואלת מה הם אומרים לי" ( אדיבי - שושן, ,2000 עמ' 19 ) כדי לצ...
אל הספר