בדרנסי ובאובֶרווילייה

פרק שישה – עשר : גירוש צרפתים כגירוש יהודים ? 531 11 היהודים לא נזכרו במִשדָר זה, ודרנסי היה רק פרוור פועלים ; ב- ,1943 משפחותיהם . שמה של העיר הזאת הזכיר לכל שומעיו את מחנה היהודים . בחירה זו לא הייתה חסרת חשיבות, שהרי היא אפשרה להזכיר את ההשלכות האיומות שנקשרו לגורל היהודים ולגייסן נגד יציאת הפועלים הצרפתים . אומנם ברדיו לונדון דיברו על טבח ביהודים במקום זה או אחר, אך כאשר הושם הדגש על הגירוש, נמנו קורבנות אלה רק כהקדמה : תיאורו של גירוש שאירע בעבר הטיל צל מאיים על הגירוש בהווה, כלומר גירושו של העם הצרפתי . מכאן נבעה התפתלות מוזרה . חובת האי-ציות שמוריס שומאן הטיף לה כבר לא כללה בחודש אוגוסט 1943 את העזרה ליהודים : "חובת האי-ציות פירושה שהכומר, האיכר, הרופא, המורה יהיו, אם הם קתולים, לא האחרונים אלא הראשונים לעזור, לאכסן, להציל פטריוט שהגסטפו של היטלר או של לוואל מנהל מצוד אחריו, הצעיר הצרפתי או 12 בחודש ינואר ,1944 בניתוח המעבר ההדרגתי מהשמדתםהפועל המתנגד לגירוש" . השיטתית של העסקים הקטנים ל"גירושם של כל כוחותיה החיוניים של האומה", 13 לא נמצא מקום ליהודים . ואולם כאשר הייתה המטרה לה...  אל הספר