לאחות את השברים 430 הרופאים שעלו ארצה מיולי 1956 ועד סוף שנת ,1957 נקלטו בעבודה 337 רופאים, רובם במרפאות בערים או במושבות הגדולות, אך מקצתם, ובעיקר המבוגרים שבהם, במשרות החלפה בלבד . בין 83 הרופאים שלא מצאו עבודה, 18 רופאים היו בשנת העבודה המעשית, 13 רופאים היו עדיין בהסתכלות ושבעה רופאים למדו באולפן לעברית . רק ל- 30 רופאים לא 93 נמצאה כל תעסוקה עד תחילת ,1958 מחציתם רופאי ילדים . את כישלון הפניית הרופאים לכפר סיכמה הוועדה הבין-מוסדית כך : לעומת זאת, לא הוכתרו בהצלחה המאמצים לנקודות כפר וספר . מיד עם הגיע הראשונים, הוברר, כי הם רגילים לרמת חיים גבוהה ( המשכורות בפולין עולות בהרבה על אלה המקובלות אצלנו ) ולחיים תרבותיים ערים וכי נימוקיהם לעליה לא היו "אידאליסטיים" כל עיקר : שאיפתם היא למצוא תעסוקה מתאימה בערים הגדולות ואינם מגלים נכונות כלשהי ללכת למקומות נידחים ולפעול כרופאים באוכלוסיה כפרית שהיא לעתים נחשלת . רק מקרים בודדים פנו לספר ממש [ . . . ] המוסדות העוסקים בקליטה נטשו מיד את הרעיון של הכוונה תוך הפעלת לחץ על הרופאים ללכת לנקודות ספר, מתוך הכרה כי דבר זה עלול להביא להתמרמרות וא...
אל הספר