לאחות את השברים 358 קופת חולים ראה בתאונת זו הוכחה לתנאי העובדה הגרועים של רופאי 97 עבודת הרופאים הייתה כרוכה בעומס מטופלים ובמפגש יום-יומי הכפר . עם אוכלוסיית מצוקה, שלא אחת הגיבה באלימות על שלא קיבלה את 98 בדרך כלל עבדו רופאי הכפר בכמה כפרים, קיבוצים או קבוצותמבוקשה . ומעברות שהיו סמוכים זה לזה . תנאי השירות בכפר ובמעברות היו קשים, הן למי שהייתה זו משרתם, הן למי שעבדו בהם במסגרת שירות החובה . ד"ר דוד פריליך, ניצול שואה, 99 החל בלימודישרד את גטו קרקוב ואת מחנות הריכוז בטרנסניסטריה, הרפואה לפני המלחמה ונאלץ להפסיקם בעקבותיה . הוא נמנה עם בוגרי המחזור הראשון של בית הספר לרפואה בירושלים, ועבד בבתי החולים שוויצר בטבריה וקפלן ברחובות ( שאליו עבר עם הקמתו ) . בשנת 1954 יצא לשירות במסגרת גיוס הרופאים לכפר, ואת הגיגיו על תקופת השירות העלה על הכתב . ד"ר פריליך הבחין בין הטיפול המאורגן בקיבוץ ( או בקבוצה ) לבין השירות במעברה . על הקיבוץ כתב כי מעמדו ויוקרתו של הרופא בקיבוץ הם שיקבעו את הצלחת הטיפול הרפואי, והרחיב את ביקורתו על המעברות . הוא מצא שהשירות הרפואי בהן לא התאים להיקף האוכלוסייה שהוא ...
אל הספר