פרק שני �אחד מבני מבוי שבקש להעשות מלמד, אפילו אחד מבני החצר — ז אין יכולין שכיניו למחות בידו . � וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצידו, כדי שיבואו תינוקות אחרים לו, או כדי שיבואו מתינוקות שלזה אצל זה — אינו יכול למחות בידו, שנ' 'יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר' ) ישעיה מב, כא ( . 68 הלכות תלמוד תורה פרק שני בפרק זה דן הרמב"ם במצוות תלמוד תורה לא כפעולה אישית – אינדיבידואלית, כמצוות הפרט, אלא כחובה ציבורית . בפרק הראשון הוטלה המצווה על היחיד, שחויב ללמד את בנו ואף את נכדו ; החובה ללמד גם את הזולת שאינו צאצאך הוסקה מהקריאה הדרשנית 'בניך = תלמידיך', שאפשרה לתלמיד 'להשתחל' למעמד הביולוגי של הבן . הקדמת הלימוד העצמי ללימוד הבן, הקדמת הלימוד לנישואין, הדגשת תחולתה של חובת הלימוד לאורך כל חיי האדם ועל כל תחומי התורה — אלה הם בין הנושאים הנידונים בפרק הראשון . הפרק אף דן בשאלת תוכני הלימוד ומה נכלל בו, מתוך הנחה ששאלה זו רלוונטית לחובת הלימוד של הפרט . אם מדובר במיסוד כל שהוא של חובת הלימוד, הרי שהוא מתארגן סביב מוסד המשפחה . אפשר להניח אפוא שיהודי שמילא או ממלא את חובתו ל...
אל הספר