‘ילד טוב ירושלים’: עבודה בימתית המבוססת על זיכרונות ממשפט אייכמן

כמעט ארבעים שנה אחרי נפגשנו עם היוצרים הדס עפרת ונעמי יואלי לדבר על אז ועכשיו . א . זיכרונות מתעוררים אז איך בעצם הכול התחיל ? הדס : נעמי, איך זה התחיל ? נעמי : העבודה הזאת עלתה בשנת 1984 . אני זוכרת כי עשו כתבה והכותרת שלה הייתה ‘נעמי בת 43’ . 3 ככה זה – יש דרכים שונות לחשב ולזכור תאריכים . הדס : אני זוכר שזה היה בשנת 1984 כי באותה שנה נסעתי להשתלמות ביפן של שנתיים ואת כעסת שעזבתי אתכם עם ההצגה הגדולה והמורכבת לתפעול הזאת אחרי שבע הצגות . דרך נהדרת לפתוח את השיחה, כבר יש לנו קונפליקט באופק . נעמי : נכון, אבל רגע, בואו נתחיל מהתחלה . הדס היה מורה שלי באוניברסיטת תל אביב בתוכנית שהוא הקים ללימודי תיאטרון בובות . אחרי הלימודים עבדנו יחד על ההצגה ‘פאוסט’ שהוא ביים באוניברסיטה, ויצא לנו לשבת ולדבר על זכרונות ילדות . אני ירושלמית, הדס תל אביבי, אבל שנינו ילידי אותה שנה – 1950 , כלומר שנינו עברנו חוויה שטלטלה את כל המדינה : משפט אייכמן . אני גדלתי בגן רחביה, שכונת חצר שעמדה בתווך בין אולם ‘בית העם’ ( ז’ראר בכר של היום ) בו התקיים משפט אייכמן לבין מנזר ‘’רטיסבון’’ ששם היה מרכז התקשורת לעיתונו...  אל הספר