ממחזה לחזון - מבוא למחזה "הגטו החדש"

תיאודור הרצל היה יהודי מתבולל, שעד שנת 1894 , עת מלאו לו 34 , לא האמין באפשרות קיומה של מדינה יהודית . שנה קודם לכן, צפה הרצל במחזה ״אשת קלוד״ מאת אלכסנדר דיומא הבן שבו גיבור המחזה, יהודי בשם דניאל, חושב לחזור לארץ ישראל כדי לאסוף שם את השבטים האבודים . הרצל לעג לתכנית בלתי מציאותית זו . לתפיסתו, היהודים בני זמנו קשורים היו לעמים שבקרבם הם חיים יותר מאשר לזהותם היהודית, ולכן לעולם לא יוכלו עוד לחיות יחד . במאמר דעה על המחזה אף כתב ש”לכל העמים המדוכאים תכונות יהודיות, אך עם הסרת הדיכוי הם מתנהגים כאנשים חופשיים” . כעבור שנתיים בלבד, כתב הרצל במעין פרץ יצירתי את ספרו ״מדינת היהודים״, שדווקא מדגיש את חשיבות החזרה של העם היהודי לארץ ישראל . מה עמד בבסיס המהפך הדרמטי בתפיסתו ? הסברה הרווחת היא כי פרשת דרייפוס שהחלה בסוף 1894 היא שגרמה לתפנית . אולם היסטוריונים שחקרו את תולדות חייו של הרצל מחזיקים בדעה אחרת . עם פרוץ הפרשה, חשב הרצל, כמו כולם, שדרייפוס אשם . הסערה סביב המשפט פרצה בסוף 1896 , כאשר אחיו של דרייפוס, מתייה, והפילוסוף הצרפתי - יהודי ברנאר לזר, החלו להציג הוכחות לחפותו של דרייפוס ...  אל הספר