155 שלילה וחירות שיכולה להמחיש את מה שהנני . אף מילה אינה יכולה להגיע 180 לנקודה זאת . אל תמציאו את מה שהנני . פשוט תנו לזה להיות" . בשינוי כיוון מפתיע זה, גַּמְפּוֹפָּה מושך את השטיח מתחת לרגלי המתרגל או הקורא המחפשים אחר הוודאות המומשגת, התלויה בנקודת התייחסות . המהלך של גַּמְפּוֹפָּה מתפקד כפואנטה, או כשורת מחץ טקסטואלית, שבכוחה לזעזע את הבנתו של המתרגל או הקורא ולגרום להם "לצאת מעצמם", כלומר מהעמדות המוכרות והנוחות שלהם, כדי להיפתח לקבלת האחרוּת וכדי לאפשר חוויה הנעדרת כל המשגה . אולם בעוד שהמהלך הפדגוגי של גַּמְפּוֹפָּה הוא טקסטואלי ומכוון את הקורא אל ההבנה של המודעות הטבעית, המתודה של לוֹנְגְּצֶ'נְפָּה מיועדת למורה לדְּזוֹגְצֶ'ן, היא מציידת אותו במדריך הכולל הוראות מעשיות שבכוחן לאפשר את הפצעת המודעות הטבעית : ( 2 ) הצגה ישירה של המודעות באמצעות תודעה במנוחה : בלא שהוא או היא ממקדים את תודעתם [ באובייקט מסויים ] אולם רק כשהיא [ התודעה ] נוכחת ומשתקעת במקומה, בקש מהתלמיד להרפות מאיכות זאת של השתקעות, והצג את העֵרות הצלולה כדְהַרְמָקָאיָה . 181 המתודה כאן מכילה שתי הוראות . הראשונה...
אל הספר