44 דפנה סרינג האפקט ההפוך, קרי לקרב את המשתתפים בחוויה אל עצמם, ואולי אף לחולל את הליך ה"טיהור", אותו אפקט של ניקוי וריפוי נפשי 49 שכונה בפי אריסטו "קתרזיס" . כוחו הכריזמטי של אקט ההתרחקות המודעת מהמציאות ניכר לא פעם גם בתכנים המוצגים . דוגמה לכך אפשר למצוא בסרטים כמו החיים יפים ( רוברטו בניני, 1997 ) , נשיקת אשת העכביש ( הקטור בבנקו, 1985 ) או מעבר לכל חלום ( טרזם סינג, 2006 ) . בסרטים אלה, כמו ברבים נוספים, מתוארת התרחקות מודעת משבי המציאות הקשה שבה נתונים הגיבורים אל עבר מציאות חלופית . המציאות החלופית מערבת מידה זו או אחרת של דמיון ופנטזיה, אך היכולת הקולנועית לא רק לספר אלא גם להמחיש - להראות ולהשמיע - מעניקה למציאות המדומיינת אופי ממשי . כוחו של המימזיס הקולנועי להמחיש לא רק את המציאות המוכרת אלא גם את זו המדומיינת, תורם בדרכו הגלויה לעין לריכוך הנוקשות הבינארית . בהקשרים פסיכואנליטיים ופוליטיים, לעומת זאת, ניכרת הנטייה להבליט את הסכנות הטמונות בהתרחקות, או בשפת המזהירים ה"נסיגה", מקריאה רציונלית של המציאות . הפסיכולוג הפרוידיאני ארווין שיפר ( Schiffer ) טוען שהנסיגה לעולם דמיוני...
אל הספר