430 האנטינומיה של התבונה הטהורה והאם יש לנו הצדקה להימנע מתשובה נחרצת, בכך שנכריז כי שאלה זו אינה ניתנת לחלוטין לידיעה ( בהתבסס על כל מה שנוכל לדעת ) , ויש למנותה עם [ אותן סוגיות ] שבהן המושג שבידינו מספיק אמנם כדי להציג שאלה, אך אנו חסרים לגמרי אמצעים וכישורים להשיב עליה באחד הימים ? אני טוען שהפילוסופיה הטרנסצנדנטאלית נבדלת ומתייחדת מכל ההכרות העיוניות בכך, ששום שאלה הנוגעת למושא הנתון לתבונה הטהורה אינה יכולה להיות לא-פתירה בשביל אותה תבונה אנושית, ושום תירוץ האומר שהשאלה עמוקה מני- חקר, או שהאי-ידיעה היא כאן בלתי-נמנעת, לא ישחרר אותנו מהחובה להשיב עליה באורח שלם ויסודי . אותו מושג עצמו, שמציב אותנו בעמדת השאלה, הוא גם שעושה אותנו כשירים להשיב עליה ; כי מחוץ למושג אין למצוא את המושא כלל ( כמו במקרה של צדק ועוול ) . ברם, בפילוסופיה הטרנסצנדנטאלית אין שאלות אחרות, מלבד הקוסמולוגיות, שבהן אנו זכאים לדרוש תשובה מספקת הנוגעת לטיב המושא , והפילוסוף אינו רשאי להתחמק מהן בטענה שהעניין אפל ללא-חדור . שאלות אלה הן בלעדיות לאידאות הקוסמולוגיות, מפני שהמושא [ שבו מדובר ] צריך להיות נתון באופן ...
אל הספר