2 שִכְלון־יתר: הטעויות והכשלים של הגישות השונות לבעיית חופש הרצון

147 אנרי ברגסון ובעיית חופש הרצון המפתיעה אשר לפיה הסברי טעמים מהווים בעיה לא רק עבור תיאוריות טעמים לא סיבתיות, אלא גם עבור תיאוריות טעמים סיבתיות, דטרמיניסטיות או לא . כלומר כל עוד רואים בטעמים סוג של "דברים" יציבים ובדידים היוצרים שינויים, אפשר תמיד לשאול מדוע נוצר השינוי בזמן כזה ולא אחר, ואנו נמצאים נדרשים לגורם שהוא מעבר לטעם עצמו . עמדתו של ברגסון, לעומת זאת, עם שהיא חסינה לביקורתו של ברוד כנגד האל – זמניות של הפועל בתיאוריית הפועל - שהרי הפועל של ברגסון הוא זמני במהותו, הוא מתרחש בזמן - עומדת גם מול הביקורת הנוספת, מפני שעבור ברגסון הטעמים לעולם אינם היוצרים הבלעדיים של העתיד ; העתיד הוא תמיד בגדר תוספת החורגת מתנאי העבר, ולפיכך אינו נגזרת שלהם . במילים אחרות, השינוי אינו נוצר ממצבים, או אירועים, שהם יציבים ובלתי משתנים, אלא השינוי מתרחש ללא הרף, החידוש הוא פניה של המציאות . כנטען בפרק הראשון, אי – אפשר לבנות את המשך הזמני של המציאות משורה של אירועים או מצבים בדידים וחיצוניים זה לזה, שכך לעולם לא ייווצר משך ממשי, אלא רק קו קטוע . "אין כל אפשרות לבנות שוב את ניידותה של המציאות ב...  אל הספר