214 דרור חוברה סביב שאלת התקבלותם של עולי תימן כחלק מכלל היישוב היהודי בשכונות ירושלים . אם כן, המתח המתואר בספר זה, שתחילתו בסוגיית ההתקבלות של עולי תימן בשכונות ירושלים, צץ ועלה בתופעות מאוחרות יותר כגון זו של הילדים החטופים . על כן, חשיבותו של המחקר המתואר כאן אינה מתכנסת רק לתקופה הנחקרת ולתופעה המקומית שבה המחקר עוסק, אלא פורצת הלאה לרקמה הרכה של החיים בישראל שבה חיה ונושמת קהילה של עולי תימן . מהעולה מהמחקר המובא בספר ניתן לומר באופן מתומצת שעולי תימן שהגיעו ארצה הרגישו כנטע זר בחברה הירושלמית . הם נאלצו “להוכיח" את יהדותם בדרכים שונות שחלקן היו משפילות . הם לא זכו לקבל את המגיע להם מ"כספי החלוקה", ונאלצו לחזר על הפתחים ולספוג קיתונות של בוז . השתייכותם של עולי תימן לכולל הספרדים גרם להתנגשות בקיום אורחות חייהם על פי מנהגיהם . הניסיון לשנות את אורחות חייהם בירושלים גרם לחיכוכים ומתחים לא מעטים בינם לבין הספרדים . כולל הספרדים לא העניק לעולי תימן שוויון כשאר הקהילות שנסמכו אליו, ומשום כך ראו חלק מעולי תימן את עצמם משוחררים מכבלי הכולל והמשיכו לנהוג בתחומים מסוימים כמנהגי תימן . רא...
אל הספר