173 ירושלים של עולי תימן והיהודים . מאורעות אלה היו שונים מהקודמים להם בהיקפם, בעוצמתם ובארגונם ונמשכו תקופה ארוכה יותר . היקף הפעולות האלימות ועוצמתן גברו עם הזמן . השפעת מאורעות תרצ"ו על מתיישבי כפר השילוח אחת הדרכים האלימות אשר נקטו הערבים הייתה סגירת שער האשפות לעיתים מזומנות כדי לנתק את השכונות היהודיות שמחוץ לחומה מהרובע היהודי . התושבים היהודים בתוך החומה ומחוצה לה חיו בסכנת נפשות . במחצית השנייה של חודש אייר בשנת תרצ"ו ( מאי 1936 ) סגרו הערבים את שער האשפות . דבר זה אילץ את תושבי כפר השילוח להסתגר בבתיהם מחשש לפגיעה . הניתוק מהעיר העתיקה גרם לפחד, אי וודאות ותחושות רעב . הרב יוסף סעיד מצ'מוני פרסם את מצבם של התושבים ביום כ"ב באייר תרצ"ו ( 1936 ) : כי זה יומיים ואנו מוסגרים בכפר השלח, אין יוצא ואין בא מרוב המהומות והשמועות המחרידות, וכל הקהל מתמוגג ברעב וחוסר כל . למה ימותו ח"ו [ חס ושלום ] 70 נפש לעיניכם א . נ . [ אדונים נכבדים ] ‘אנא' חוסו וחושו לעזרת אחיכם הזקוקים לעזרתכם בשעה זו . 370 ממסמך זה אנו למדים מספר דברים : מספר התושבים בכפר השילוח הצטמצם 176 תושבים בשלהי שנת תרצ"א ...
אל הספר