130 ערן רולניק כאילו אמר המטפל לאותו מטופל ״אני לא פסיכואנליטיקאי שחושב על מיניות כשאני מקשיב לך״ . האם הייתם מצפים ל״גילוי עצמי״ שכזה מפסיכואנליטיקאי שאומר, ובצדק לדעתי, שפסיכואנליזה היא בראש ובראשונה טכניקה של הקשבה חופשית למטופל ? ההקשבה של המטפלת מייחדת את המפגש הטיפולי ועושה אותו שונה מכל אינטראקציה אנושית אחרת . ההקשבה המסוימת הזאת היא באחריותה של המטפלת, וכדי שהיא תתפתח ותלווה את התהליך צריכים להתקיים תנאים מסוימים בנפש של המטפלת ובמסגרת הטיפולית . היה זה רגע מכונן בהיסטוריה של הפסיכותרפיה שבו מטופלת השתיקה את פרויד וחייבה אותו להקשיב לה בשקט . אני לא מתייחס להקשבה אך ורק כאל פוזיציה מנטלית או רגשית שממנה קל יותר להבין את המטופל ולפרש את המתרחש בסיטואציה הטיפולית, אלא על משהו יסודי אף יותר . המטפל המקשיב מאפשר למטופל לדבר ולשדר באופן משמעותי את עולמו הלא-מודע . היכולת והמחויבות שלנו להקשיב הן שיקבעו במידה רבה את היכולת והמחויבות של המטופל לדבר . זו הקשבה אקטיבית גם כשיש שתיקה . מיד נדבר על ההבדל בין לשתוק לבין להקשיב . זה הבדל חשוב, והמטופלים שלנו לומדים להרגיש את ההבדל בין מטפל...
אל הספר