300 | אל הבית - בדרכים בעקבות ספרים | רוחמה אלבג של הסבא והסבתא, שבחיקם גדל הנער חיים ושעליהם כתב לימים את הפואמה המרגשת "לִיטָה" [ ליטא ] . היה זה ביקור חפוז . הבטחתי לעצמי לשוב . ״ עַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִירִי כְּמִנְיַן לִבְנִים״, הכניסה לדרצ׳ין ׀ צילום : אביטל פלק בביקור השני ב- 2012 היה יום אביבי נאה . הפעם הגעתי מכיוון זֶלְוָוה, עיירת ירידים ידועה, שבטעות חשבנו, אני ושותפי למסע, שהיא-היא דרצ׳ין . הנוף הוא אותו נוף, שהיה מוכר לי היטב מהשירים, שהמשכתי לקרוא וללמד וכן המראות שנשמרו בזיכרוני מהפעם הקודמת . השלט לכיוון סְלוֹנִים הפיח בנו ציפיות ותקוות שווא . הפעם התנגן בחלל רווי ריחות אביב שירו של לנסקי, המוכר והמולחן, "לֵילוֹת לִילָךְ" . 2 עמדנו בשדה פורח, ולשווא חיפשנו את עצי הלילך שריחם זלף וקסמם חלף מהשיר המוכר, אולם רק בתי עץ צהובים וכתומים נראו 2 "לילות לילך" התפרסם לראשונה בסוף שנת 1929 בכתב העת הספרותי גלים , דו-שבועון בעריכתו של מאיר טשודנר שראה אור בווילנה במשך כשנה . השיר הולחן על ידי סוזן דבור והושר לראשונה בפי הצמד סוזן ופרן ( סוזן דבור ופרן אבני ) בערב שירי משוררים שערכה תח...
אל הספר