בין מוסר לתועלת: ניתוח סוציולוגי של יופי כערך אנושי במחזות שואה

107 בין מוסר לתועלת : ניתוח סוציולוגי של יופי כערך אנושי במחזות שואה אמת, אותנטיות וחירות ? הניתוח מעלה התאמה בין היחס הדרמטי אל היופי לייצוגו הבימתי . הטקסטים חושדים בניצולות שניצלו את יופיין, וההתעלמות של מבקרי התאטרון מיפי מראן של השחקניות שגילמו את הדמויות היפות אך מחזקת חשד זה . במובן זה, היופי במחזות שואה כמו מטיל על הניצולות את אשמת הישרדותן . מילות מפתח : גוסטינג, יופי, יחסי קולטים - ניצולים, ליהוק מבוא אחת התמונות הראשונות במחזה הקנוני גטו ( יהושע סובול, 1984 ) מציגה בפני הקוראים - צופים את חיה, זמרת יהודייה צעירה, ואת הקצין הנאצי קיטל, שמבחין בה ואומר : 'בואי הנה . התקרבי . הרימי את הראש . סדרי את השיער . חבשי את הכובע . את יפה . כשאתן יפות, אין יותר יפות מכן' . 1 במחזות שואה רבים שנכתבו בעברית והוצגו בישראל יש התייחסויות ליופייה של אישה יהודייה ; אלה נשזרות בעלילות ומאירות נקודות מהותיות במחזות . 2 במאמר זה אתמקד בייצוגים רבי-משמעות אלה של נשים יהודיות יפות בשניים ממחזות השואה שהועלו על הבמה המקומית בתחילת שנות החמישים : חשבון חדש לנתן שחם ( 1954 ) ו בעלת הארמון ללאה גולדברג...  אל הספר