48 עופר שיף מבוא : התכתבות בין מחזאים לקהל והיחס המוקדם בישראל לניצולי השואה חוקרים רבים עמדו על מרכזיותה של תפיסת השואה בתהליכי גיבוש התודעה הלאומית היהודית-ישראלית המוקדמת . 1 בעיקר הוזכר בהקשר זה הקשר ההייררכי שבין אידאל התקומה לטראומת השואה . האידאלים של התקומה נתפסו כתיקון כל המאפיינים השליליים בקיום היהודי הגלותי שאפשרו את השואה, ובהם פסיביות, תלות וחוסר אונים ואבדן הסולידריות היהודית . תפיסה הייררכית זו באה לידי ביטוי בולט ביחסה של החברה הישראלית בשנות החמישים אל ניצולי השואה . חוקרים הצביעו על גישה פטרונית של קבלה מותנית כלפי ניצולי שואה . גישה זו סימנה את הניצולים כ'אחרים' שחייבים להשיל את זהותם ואת מאפייניהם הגלותיים כדי להשתתף בבניית התרבות העברית החדשה . 2 בצד זאת עמדו חוקרים שונים על שיחס הדחייה כלפי ניצולי השואה היה רחוק מלהיות חד-משמעי . בד בבד עם הגישה השיפוטית של קבלה מותנית היו תחושות של הזדהות אישית וסולידריות כלל-יהודית . חוקרת מרכזית בנושא טענה שניצולי השואה נתפסו לא רק כ'זרים' אלא גם כ'אחים' . 3 חוקרים אחרים סברו שאין בהכרח סתירה בין שתי הגישות . הם טענו שעוצמת הש...
אל הספר