'השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון': עיון במקומה של השואה במסכתות ליום העצמאות

28 עדי שרצר מבוא בשנת 1950 הוחלט בפעם הראשונה לציין את פתיחת יום העצמאות באירוע ממלכתי, שהיה לימים לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל . בשלב ראשוני זה הוועדה שהייתה אמונה על עיצוב החג החדש עוד התלבטה באשר לאופיו וביקשה ממשה הלוי, מייסד תאטרון 'אֹהל', לכתוב תכנית לאירוע . 1 בתשובתו, הציע הלוי להפיק מסכת שכותרתה 'שנתיים מול אלפיים' בהשתתפות מאות שחקנים, התזמורת הפילהרמונית וצה"ל . הוא ידע בבירור כיצד לתאר את השנתיים שחלפו מהקמת המדינה, אך התלבט כיצד לייצג את אלפיים שנות הגולה, שהיו אמורות להחזיק כשישים אחוזים מזמן האירוע . האפשרות הראשונה שהציע הייתה להתמקד בכותל כמטונימיה לארץ ישראל ולתהפוכות שחלו בה ; אפשרות אחרת הייתה להתמקד ב'מאמצי התחייה' בארץ ובגולה 'בצורת התפרצויות של התנועות המשיחיות' ; ואפשרות אחרונה הייתה 'להראות שרשרת כישלונות ורדיפות העם — מסע הצלב, האינקביזיציה, קידוש השם, פרעות אוקראינה וכו', עד מסע ההשמדה של היטלר, ימח שמו וזכרו' . ההתלבטות לא הייתה אמנותית אלא אידאולוגית . להלוי, כמו לסוכני זיכרון ישראליים אחרים, היה ברור כי יש להציג את העבר היהודי כרקע להבנת ההווה הישראלי, אך כ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב