82 הנרי דרייפוס או נצרי במבוק צעירים . עיטורים מסוג זה התקשרו לחוויות החיים האמתיות של האדם הקדום . עם חלוף הזמן השתקפה מורכבותה המתפתחת של החברה בצורות מורכבות יותר, ויותר מכך, בשימוש בתבניות משוכללות . הטיפול הפשוט בהשראת תלמי האדמה נעשה מעודן יותר, והרעיון המקורי אבד כשהקווים הפכו לדפוסים גאומטריים סיניים ולאפריז היווני . בתרבות המערבית הגיע תהליך זה לשיאו בקתדרלות של ימי הביניים המוקדמים באירופה . הקישוט היה עשיר, אך תמיד כפוף לצורה . עד היום הקתדרלות האלה, על הפיסול הנהדר וחלונות הוויטרז' שלהן, מייצגות מיזוג נפלא בין אמנות לאדריכלות . בתקופת הרנסנס והפוסט – רנסנס, כשהפיתוח העירוני השרה אווירת מותרות ועושר, התפתחה נטייה גוברת לקישוט יתר — עד שהצורה המקורית אבדה והשימושיות התעמעמה . דלתות כוסו בפיתוחים ובציורים, עד שלעתים היה קשה לדעת איך לפתוח אותן . קירות, תקרות, רצפות וחלונות הוויטרז' והבדולח של התקופה היו מסה של עיצוב חושני . אפילו יצירת האמנות המדהימה ביותר, התקרה של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, נבלעה במסגרת הכמו – אדריכלית שיצר, והוקפה בשפע אדיר של ציורים מאת אמנים אחרים . ייתכ...
אל הספר