182 פרק תשיעי הפסיכיאטריה, כתת-התמחות ברפואה, שואפת להגדיר חולי נפשי באופן מדויק, כפי שמגדירים, למשל, סרטן של הלבלב, או זיהום סטרפטוקוקוס בָּרֵיאות . עם זאת, בהינתן מורכבות הנפש, המוח ומערכות ההִתקשרות האנושיות, אנחנו אפילו לא מתקרבים לרמת דיוק כזו . בשלב זה, ההבנה של מה ש"מקולקל" אצל אנשים קשורה יותר למערך החשיבה של הרופא ( וּלְמה שחברות הביטוח מוכנות לשלם עבורו ) מאשר לעובדות אובייקטיביות הניתנות לאימות . הניסיון הרציני הראשון ליצור מדריך שיטתי לאבחנות פסיכיאטריות התבצע ב- ,1980 עם פרסום המהדורה השלישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות ( Diagnostic and Statistical — DSM - III Manuel of Mental Disorders ) , שהכילה את הרשימה הרשמית של כל המחלות הנפשיות שהוכרו על ידי האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני ( APA ) . המבוא DSM - III-ל הזהיר במפורש כי הקטגוריות אינן מדויקות דיין לשימוש בהקשרים משפטיים או למטרות ביטוח . עם זאת, בהדרגה הפך המדריך לכלי בעל כוח אדיר : כיום חברות ביטוח דורשות אבחנת DSM לצורך החזר כספי, עד לאחרונה כל מענקי המחקר התבססו על אבחנות DSM , ותוכניות לימודים אקדמיות מא...
אל הספר