אפרים כפוי טובה (יב, טו – יג, יא)

] 265 ] אפרים כפוי טובה ( יב, טו – יג, יא ) אף נבואה זו, כקודמתה, פותחת בתולדות אפרים . אחרי הפתיחה ( יב, טו ) הקובעת את אשמת אפרים, סוקר הנביא את תולדות אפרים מילדותו, בעודנו מדבר כתינוק שמבטאו אינו ברור ( ראו בפירוש על יג, א ) . הנביא מערבב רמיזות לתולדות אפרים עם אפרים-ישראל של דורו, ועוונותיו . האירועים ההיסטוריים הם "ויאשם אפרים בבעל" – האשמה לא ברורה עבורנו, יציאת מצרים ובקשת המלוכה . על כל רמיזה כזאת מגיב הנביא . ] יב, טו ] הכעיס אפרים תַּמְרוּרים – אפרים הכעיס מאוד, השוו יר' ו, כו : "מספד תמרורים" ; לא, יד : "נהי בכי תמרורים" . בכל הכתובים הללו יש לפרש תמרורים משורש מר"ר ( במשקל 'תחנונים' ) בהוראת חז"ק הידוע מאוגריתית, ערבית ( מַריר ) וארמית ( בנוסחות של השבעה, כמו : "באיסורא קשיא… ומרירא", באיסור קשה… וחזק ] C .  H . Gordon, "The Magic Bowls in Teheran", Orientalia n . s . 20 ( 1951 ) , p . 306 ] ) . הכתוב לא מפרש את מי הכעיס אפרים ולפי ההמשך נראה שהכוונה לה' . ודָמיו עליו יִטּוֹשׁ – הדם ששפך, ה' יטשנו עליו, יעזבנו ( השוו תה' כז, ט : "אל תטשני ואל תעזבני" ) אצלו, ולא יכפר לו, ...  אל הספר