133 ניר גולן חשוב, ועליו להיות מנוהל בתבונה ובתשומת לב מרובה . המרחב, שהפך משמעותי ללומד, מהווה "חממה", שממנה יקשה על הלומד להיפרד, ולפיכך מועד הסיום יכול להביא לקושי נפשי . על הלומדים ב"הַקְהֵ֣ל" לבחור כיצד להתמודד עם הפרידה . כל אחד מהלומדים בקבוצה תופס אחרת את נושא הפרידה ומגיב באופן שונה . על-כן יש לתכנן את שלב הפרידה מראש, כחלק מתיאום הציפיות Setting-הו של הקבוצה, על מנת לאפשר פרידה "חלקה" ככל שניתן . חשוב לציין כי לא כל הלומדים מתקשים בשלב הפרידה . לומדים, אשר קיבלו מענה לצורכיהם, או שהם בעלי שליטה שהכינו עצמם מראש, לא בהכרח יחוו קושי כלשהו ; אולם פעמים רבות ראיתי בתהליכי פרידה ב"הַקְהֵ֣ל" כיצד אצל חלק מהלומדים עולים וצפים רגשות של כעס ותסכול, המזכירים רגשות מוכרים בתהליכי אבל ואובדן . במהלך הפרידה ממרחב השייכות הבטוח חווים לומדים אלה אובדן של הלומדים האחרים, שמהם הם נפרדים, ו"אבלים" על אובדנם הצפוי . עבור אלה עלה בי הצורך למצוא כלי להתמודדות . במהלך עבודתי פגשתי את הספר של אליזבת קובלר-רוס ( Elisabeth On death and dying , ) Kübler - Ross ( על מוות וגסיסה ) , שיצא לאור בהוצאת The...
אל הספר