פ י ר ו ש 'מ דרש ח כ מ י ם' ע ל ה תור ה [ 76 ] שנזכר בפירוש לפרשת כי תשא ( לב, א ) . כדרכו, בעל מדרש חכמים מצרף קטעים אחדים ממאמר הכוזרי ( בתרגום אבן תיבון ) , תוך שהוא מעבד אותם, מקצר ומוסיף, מבאר ומשמיט, ולעתים גם מפרש בדרך שונה . ההשוואה החלקית שלהלן מדגימה 307 את דרכו : כוזרי, מאמר א' אות צזמדרש חכמים לפרשת כי תשא דע כי החט הזה שעשו ישראל לא היה כל כך גדול שכפרו בעקר חלילה ושיפסידו מעלתם [ ב ] עבור החט הזה . אלא לפי שהאומות כלם בזמן ההוא עובדים צורות שמכוונים אליהם ואומרים להמונם כי הצורה הזאת ידבק בה ענין האלקי, כאשר אנחנו עושים במקומות המכובדות אצלנו, עד שאנו מתברכים בהם ובעפרם ואבניהם . כי האומות כלם בזמן ההוא היו עובדים צורות, ואלו היו הפילוסופים מביאים מופת על היחוד ועל האלהות לא היו עומדים מבלי צורה שמכוונים אליה ואומרים להמונם, כי הצורה הזאת ידבק בה ענין אלהי וכי היא מיוחדת בדבר מופלא נכרי . ומהם מי שמיחס זה אל האלהים, כאשר אנחנו עושים היום במקומות המכובדים אצלנו, עד שאנו מתברכים בהם ובעפרם ואבניהם, ומן האומות ההם היו מיחסים הצורה ההיא אל רוחניות כוכב מן הכוכבים או מערכת מזל...
אל הספר