מצוקת הגלות

פ י ר ו ש 'מ דרש ח כ מ י ם' ע ל ה תור ה [ 36 ] ליסרם ולהכותם בכל מיני מכות בלי חמלה' ( דברים לב, לג ) . רשעת הגויים המושלים 121 חלקן עם רמזים ברורים לנוצרים ( ואף למוסלמים ) על ישראל מוזכרת פעמים רבות, שבימיו . כך למשל בפירושו לדברים ל, ז : 'ונתן יי' אלקיך את כל האלות האלה על אויביך ועל שנאיך אשר רדפוך, והם השתי אומות המושלים בנו היום' . בצד תיאור רשעתם מתואר לעתים גם גמולם הקרוב : 'הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי, זה האכזריות שעושים אלו האויבים לישראל הוא גנוז עמי שלא אשכחנו לעולם . חתום באוצרותי, לשלם להם כמעשיהם הרעים . לי נקם ושלם, עמי נכון מזומן הנקם לשלם להם כמעשיהם שהרעו לישראל . ואימתי אשלם ? לעת תמוט רגלם — כשתתמלא סאתם' . ההמתנה למילוי סאת הסבל והרשע היא גם הפירוש שהציע בעל מדרש חכמים להתארכות גלות מצרים : 'כדי שיסבלו ישראל צרות בגלות ויזכו לגאולה, וגם כדי שתתמלא סאתם של מצריים מרוב הרעות שהיו עושים להם, כי אין הקב"ה נפרע מן 122 האומה עד שתתמלא סאתה' ( שמות ו, א ) . מעבר לסבל החומרי והפיזי, המצוקה שהטרידה ביותר את בעל מדרש חכמים היא המצוקה הדתית והתיאולוגית אל מול הקטרוג הנוצ...  אל הספר