על אחריות תאגידית ועבודה מאורגנת: בעקבות פרשת פלאפון

152 תמר ברקאי אותותיה כבר ניכרים היטב בגל התארגנויות העובדים העכשווי ובשיח הניהולי – עסקי הלוחמני שהן מעוררות . במילים אחרות, לא רק שאירועי פרשת פלאפון חידדו את ניגודי האינטרסים בין עובדים למעסיקים, הם אף שפכו אור על ההתנגדות העזה לעבודה מאורגנת האופיינית לאחרונים . התנגדות הקהילה העסקית המקומית לפסק דין פלאפון עולה בקנה אחד עם העמדה המסורתית של מעסיקים נגד עבודה מאורגנת . בה בעת, התנגדות זו אינה מתיישבת עם התפשטותו 399 והתבססותו בעשורים האחרונים של שיח האחריות התאגידית בקרב הקהילה העסקית במרחב הגלובלי והמקומי, שיח המחויב באופן מפורש לזכוּת ההתארגנות של עובדים ולמימושה . לנוכח סתירה לכאורה זו, מטרתי במאמר זה כפולה : ראשית, אני מבקשת לבחון את פריחתו של שיח האחריות התאגידית בנסיבות של ירידה חדה בשיעורי העבודה המאורגנת, המאפיינת את שוקי העבודה במרבית מדינות ה – OECD בעשורים האחרונים ; שנית, בכוונתי להצביע על האופן שבו ההתנתקות של אחריות תאגידית מההקשר הקונפליקטואלי שבו צמחה - הפגיעה של תאגידים בזכויות אדם, בעובדים ובסביבה - והפיכתה לכלי לניהול סיכונים פנים – ארגוניים וחוץ – ארגוניים, עיצב...  אל הספר