112 טל מלר השנייה חוות פיקוח מתון יותר ; אמנם הן מוגבלות בתחומי הפנאי שלהן ובחייהן האוטונומיים כנשים, אך בכל זאת הן רשאיות לפעול במרחב הציבורי במידה מסוימת ולנוע בו, ולא מצופה מהן להתרכז רק בעבודתן ; הן לומדות, הן פעילות בעמותות והן משתתפות באירועים חברתיים של ארגונים שונים . הנשים הנמנות עם הקבוצה השלישית חוות פיקוח רופף ; הן מנהלות אורח חיים עצמאי למדי בכל התחומים, והפיקוח עליהן מצומצם . פיקוח הדוק - ‘האסורות' : ‘תמיד אני מפחדת מכל האנשים' בקבוצה זו שמונה נשים, כולן מוסלמיות, חמש גרושות ושלוש אלמנות . כולן גרות ביישובים כפריים ועירוניים לא מעורבים, שש מהן גרות בקרב משפחת המוצא או בקרב משפחת הבעל, ושתיים מנהלות משק בית עצמאי . הודא, אלמנה ואם לארבעה, הייתה נשואה שמונה עשרה שנה ובמהלכן לא עבדה מחוץ לבית . היא מתגוררת בכפר קטן ומרוחק, פריפריאלי מבחינה גיאוגרפית, ובכפר זה נולדה ונישאה . לאחר מות בעלה המשיכה הודא להתגורר בבית הוריו, וכאלמנה היא חשה חוסר אונים ובושה : קודם כול כשנעשיתי אלמנה הייתי מתביישת לצאת מהבית, ללכת בכביש, לבית אימא, הייתי מתביישת . תמיד אני מפחדת מכל האנשים, איך הם ...
אל הספר