387 מלחמת האומות החלשות - כרך ב׳ לא הפריז כאשר העריך שהסקרים מאפשרים "הכרה של נטיות העם ודעתו בשאלות החשובות ביותר הנוגעות לחייו ; הסקרים מבוססים על מתודה מדעית והם הוכרו על ידי האקדמיה כתרמומטר האמיתי לדעת הקהל" . בהסברים הנוספים שהוא ליווה את הסקר השבועון קבע ש"החלוקה המעמדית" בקרב הקולות של האוכלוסייה הנסקרת נעשתה "בצורה מדעית יחסית", כלומר לפי המשקל היחסי הקונקרטי שיש לכל שכבה חברתית בעיצוב דעת הקהל . לכן, בקרב כל אוכלוסיית הנשאלים המעמד העליון מהווה 10 אחוזים, המעמד התחתון 20 אחוזים, ואילו המעמד הבינוני 70 אחוזים, ו"זאת משום שדעת הקהל במצרים מורכבת ברובה המכריע מהמעמד הבינוני" . גם מבחינה זו הסקר שעתק מודלים אמריקאיים שגם בהם ניצבה ההנחה שהמעמד הבינוני 99 הוא הקובע בעיקרו את דעת הקהל הציבורית . הסקר הבא נערך כחודש מאוחר יותר . אל¯את'נין העיד שהסקר הראשון היה "אירוע עיתונאי חדשותי במצרים" והוא זכה לתגובות נלהבות מצד קהיליות קוראים ( "זרם מאות המכתבים שניתך עלינו" ) וכן לתגובות אוהדות מצד 100 גם "סקר דעת הקהל השני" נועד לבחון את העיתונות המצרית בכללותה . דעות הציבור בנוגע לאופי השלט...
אל הספר