126 יונה מ' רוזנפלד לומר הוא שהפקתי תועלת רבה מן המסע המשותף שלנו, מן האמון ההדדי יוצא הדופן שלנו, וכל אותן השנים לא חשבתי מתי יבוא אל קצו המסע שלנו . ביחסיי עם חיים היו כמה מרכיבים שכל אחד מהם תרם להם באופן כלשהו : תחושת החברות, היחס המכבד ההדדי והאינטימיות שלנו שבמסגרתה ידענו תמיד לכבד את פרטיותנו . כל אלה אפשרו לנו לעבוד יחדיו ולהפוך למה שאנחנו : הוא הילד שהגיע מן השואה ; ואני העובד הסוציאלי, המטפל, החבר . הצלחנו להישאר שותפים ביחסי גומלין באופן שכל אחד מאיתנו שמר על האותנטיות שלו והכיר תודה על כך . ברצוני להביע את תודתי לחיים, שבמשך שנים כה רבות העניק לי את ההזדמנות להיות איתו ובכך אפשר לי לתרום לו . כך גם הבנתי שהוא אדם מיוחד עם סיפור חיים ייחודי ושותף למשפחה מיוחדת . במבט לאחור התבררה לי משמעותו של אחד ממרכיבי המסע המשותף של חיים ושלי . היה צורך במתן זמן, ובנכונות ללוות ולא "לרפא" אותו . הייתי צריך להיות זמין הן עבור חייו היום – יומיים והן עבור סיפור חייו . את זה עשיתי באופן לא חודרני בדרך שהעניקה לו מספיק זמן ומקום כדי לגדול ולהתפתח, ובלי שאנחה אותו . יחסי הגומלין בינינו התפתחו ...
אל הספר