52 אוֹמי לייסנר להעניק ליולדות במסגרת "הסדר האשפוז", ובכלל זה מספר ימי האשפוז . אלא שהלכה למעשה גם צעדים אלה לא הועילו, לרוב היולדות לפחות . מדוע ? באשר לפתיחת אזורי הרישום לבתי החולים, ראשית, טווח הבחירה בין בתי חולים הצטמצם במשך השנים, עם סגירת כמה בתי חולים קטנים ופרטיים, וניהול לידה התרכז בכמה בתי חולים גדולים קיימים ; שנית, לא נוצר שום מנגנון שנועד לאפשר ליולדת לערוך השוואה מהותית בין מוסדות האשפוז השונים, לדוגמא, בקשר לרמת ההתערבויות בלידה, כדי שתוכל לבחור ביניהם ( והדבר הזה נכון עד היום, ראו למשל, אבן, MAKO , 2018 . 01 . 21 ) ; ושלישית, הרי מטבע הדברים, אישה הכורעת ללדת איננה לחלוטין חופשייה לנסוע לאן שרק תחפוץ וככלל תחתור ללדת בבית החולים הקרוב ביותר לביתה, בייחוד אם יש ילדים נוספים בבית ( ג'וינט, 1996 : 7 ; 1999 : 8 ) . באשר להבטחת ארבעה ימי אשפוז, אומנם לעומת הנוהג הקודם ירד מספר ימי האשפוז לאחר הלידה, אולם הסכום שניתן לבתי החולים לא קוצץ . זאת ועוד, זמן קצר לאחר מכן התברר שנוהג השחרור המוקדם של היולדות לא פסק ; כלומר בעוד המל"ל כיסה ארבעה ימי אשפוז, בפועל היו בתי החולים משחר...
אל הספר