170 אשר אלבו ברואים נועדו להכיר את מחוללם . לעומתם להרחיק בשביל לקרב להסתיר בשביל לגלות נוצר רוע . תמונת עולם זו תואמת את התפיסה הקיימת בהגותו של ר' נחמן, אשר על פיה זירת חייו של האדם היא זירת מאבק, מלחמה ביצרים הרעים . הקטע מתוך הספר שיעמוד במרכז הדיון בפרק זה נקרא "מול תהום הצללים" . פרק זה ממוקם בשליש הראשון של הספר ( פרק 16 ) . הדמות המרכזית בפרק היא סיהרא, אחת הלוחמות נגד חיויא, שהוא יצור קדמון, אבי כל כוחות האופל והרוע . סיהרא נמצאת בשליחות מסוכנת בדרכה אל בעל התמורות, מנהיגם של הלוחמים למען הטוב בעולם . בפרק זה נפגשת סיהרא פנים אל פנים עם תהום הצללים . הפרק נפתח בתחושת ייאוש של סיהרא . את דרכה חוסמת חומת צמחים סבוכה שנראית בלתי עבירה : "ייאוש תקף את סיהרא . היא התיישבה על האדמה החשופה, בוהה נכחה . כשעה ישבה כך בלא מעש, תוהה במחשבתה : איך יתכן שכל הדרך הזו, עם השביל הצדדי הקסום, חסומה בלא מוצא ? היא ניסתה להתבונן בין השיחים, אולי תמצא בהם פתח, אבל הם היו עבים, דוקרניים וחוסמים לכל מלוא העין . 'אינך ראויה', לחש קול בתוכה, 'ריקה ועלובה שכמותך'" . ככל שהייאוש מתגבר בתוכה, כך מתגברת ...
אל הספר