בקנה מידה : אחד לאחד / רוני תורן 166 התפוצצות איי-קיו" . השכנים שלנו היו פרופ' הוגו ברגמן, פרופ' יחזקאל קויפמן, פרופ' משה דוד קאסוטו ופרופ' גרשום שלום, ואם יש אמת במילים "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו", נוף מולדתנו ( לא רק הנוף הפיסי של עמק המצלבה ) היה משותף, למרות השנים שהפרידו בינינו . כנער צפיתי בהפקות של יוסי, החל ב עוץ לי גוץ לי , דרך איש חסיד היה , סיפור פשוט , הכנסת כלה , פר גינט , מדיאה , הסוחר מוונציה ועד תהילה , והשפעתן על דרכי הייתה עצומה . יוסי היה אמן הבמה הראשון שנתקלתי בו, כצופה בקהל, שידע לחולל קסמים : לא "רק" להפוך טקסט דרמטי להצגה, לא "רק" לביים הצגות או להדריך שחקנים, אלא לכתוב הצגה, לברוא שפה בימתית ייחודית וחד-פעמית, שאיננה משחזרת חיים חוץ-בימתיים אלא יוצרת חיים חדשים . בשנות השירות הצבאי התגנבתי לכמה מהשיעורים שלו באוניברסיטת תל אביב, ולימים, כשנעשיתי בעצמי מורה באותה אוניברסיטה, לימדתי יחד איתו שיעור משותף בשם "מעצב-במאי", שבו ישבו תלמידי תואר שני מכיתות העיצוב והבימוי כאחד . ניתנה לי ההזדמנות לשמוע אותו מנסח את עיקרי תפיסתו על דרמה, במה, משחק ועיצוב, מנתח בדרכ...
אל הספר