142 הרופא לשבורי לב לעירוי בתנאי שדה, המתבצע ללא הצלבת דם מוקדמת, תוך כדי סיכון אפשרי של האם, רק למען חיזוק אפשרי של הנפש ? בהיגיון הפנימי של העלילה אנו מקבלים זאת, כמו שנקבל מאוחר יותר את ניתוח הלב המסובך הנעשה בלזר תחת כנפי המחלקה הכירורגית הכללית שלו . ייתכן שגם ההצגה העתידית של לוין הפנימאי "המוזר", כסובל מפסיכוזה מאנית-דפרסיבית, מרמזת על בלבול מושגים שמעוות את המציאות הרפואית המקובלת ומקרין על הספר כולו . ואכן, בנג'י אינו מרוצה מדברי העידוד של חישין : "אני לא רציתי שיתחיל לדבר אתי שוב על אמונתו בפסיכולוגיה, שמפיו של מנתח ראשי כמוהו היא אפילו מסוכנת [ . . . ] האם מאחורי עורמת הלשון המתבדחת הוא באמת תומך בטראנספוזיה שעשיתי . . . " ( 138 ) . בנג'י מנסה להבין מה הטענה של פרופסור לוין והיכן הטעות שלו . חישין מיתמם ומבקש מבנג'י, המנסה לתמוך בעירוי שעשה באמצעות מספרי הטרנסאמינזות : "אל תתחיל לזרוק עכשיו את המספרים האלה, שאף פעם לא הבנתי בדיוק מה הם נותנים לנו על מצבו של הכבד . בשביל זה יש לנו את פרופ' לוין, הוא זה שמבין בכבד, אני רק חותך אותו" ( 139 ) . הקורא מבולבל מחישין, הכירורג המתעת...
אל הספר