לעדי באהבה, כמכתב 7 נדמה כי זה מאה וחמישים שנה התקדמות המדע משמעותה הרחבת עולם החומר ופיחות בחשיבות האדם [ . . . ] לא עוד אומץ וספונטניות רומנטיים, החזון חומרני ומדכא, אידיאלים מוצגים כתוצרי לוואי של פיזיולוגיה ; הנשגב, תולדה של מרכיביו הנמוכים, מתואר כתופעה ש״אינה אלא״ — אינה אלא דבר אחר, מסוג נחות למדי . ויליאם ג'יימס, הפרגמטיזם , 1907
אל הספר