196 מבה ו גר 138 . הִתְפָּאֵר עָלַי ( דערוב ) , מלות פרעה, וכן עיקר . 139 . רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם, ארי בישא דאתון סבירין למעבד לקביל אפיכון אסתחרא, כנוסח לסבונא . 143 . מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם, נְגוּדוּ, מסכים למה שכתבתי למעלה שהיה ראוי להגיה . 144 . וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, בליליא ונכון . 146 . לא ימיש, לא עָדֵי, ונכון . 147 . רָמָה בַיָּם . רמא, וכן עיקר . 148 . וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו , ושפר . 149 . מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, לא אית אלא את אדירא בקודשא, והוא הנכון בלא ספק . 150 . נָחִיתָבְחַסְדְּךָ וכו' נֵהַלְתָּ, דְּבַרְתֹּהִי סוֹבַרְתֹּהִי, והוא נוסח לעצמו, לא ראיתי כמהו, והוא מתישב על לשון המקרא יותר מגרסת הספרים, במה ש'נחית' ו'נהלת' שתיהן זמן עבר, וגרסת הספרים מתישבת יותר לפי ענין הכתוב, שאינו אלא תפלה לעתיד . ובמלת 'נהלת' נוסח זה מסכים עם גרסת רש"י ז"ל, ואע"פ שאיננה מדויקת, להיות זה תרגום של נשאת ולא של 'נהלת', אולי עשה כן אנקלוס שלא לכפול המלה, גם מלת 'בעזך' מתישבת יותר עם ענין הנשיאה מאשר תתישב עם ענין הנהילה . 153 . כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ, תתרעמון . 156 . אַ...
אל הספר