125 ת רק פ ב חמ ר מ 195 א . יש שפרשו את המילה מלשון רדיה, ויש מלשון הכלי העשוי מתכת מרודדת . 195 ב . "סֹלֶת [ דְּפִילָא ] בִּמְשַׁח" . בנוסחים שלפנינו לא נוסף כאן הפועל דְּפִילָא, שהוא תרגום "בלולה" ( למעלה פסוק ה' ) . 196 א . ראינו כמה פעמים דיון בתרגום "אל", מתי מתורגם "לְ", ומתי "לְוָת" ( ועל פי ההצעה שהבאנו למעלה על הערה 43 א, ש"לְוָת" נוהג באדם בלבד, עולה יפה נוסח שד"ל כאן ) . 196 ב . בדרך כלל הרמה מתורגמת ע"י אונקלוס בלשון הפרשה . אבל במקרים הללו לשון התרומה בפסוק מושאלת, ואילו כאן ההרמה היא מוחשית . 197 א . בשתי הגרסאות הכוונה לחוט השדרה, בחילופי ד / ז . 197 ב . בנוסחים שלפנינו "רַבָּא" . נסחאות התרגום ולחבר המאמר הזה, אשר עם היותו רחוק מן השלמות, לנחיצת חבורו, לא ימצאוהו נעדר התועלת המשכילים בעם שוחרי התושיה והאמת . פרק ב 195 . ( ז ) וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת , מנחתא דְרַדְתָּא = מנחתא רדתא, קע"א רידתא ( מא"ד, לסבונא, יוני, בולוניא, סביוניטה, אנוירשא ומתרגמן, אלא שבקצתם השמיטו דל"ת השמוש ) . וכן ( למטה ז' ט' ) 'וכל נעשה במרחשת' בְּרַדְתָּא ( מא"ד, לסבונא, יוני, ש"ח, קוסטנטינא, ס...
אל הספר