שמות

102 מבה ו גר 123 . "אוֹבִילִי" לשון הובלה . "הָא לִיכִי" שומר על מצלול העברי, ופירושו 'הא לך' . 124 . כיוון ש"אֲנָשׁ" בארמית כולל את האנשים כולם, הוא מתאים יותר בצורת השלילה על דרך הפשט . 125 . ב"לחם ושמלה" הסביר שגם וְאִתְנָחוּ הוא משורש אנ"ח, אלא שנפלה האל"ף . 126 א . הנוסח הרווח הוא "מַפְלְחֵיהוֹן" . כיוון שהוראתו היא 'מעבידיו', מבכר שד"ל את המוסיפים מילת "בִּישָׁא", 'מעבידיו הרעים' . 126 ב . הנוסח הרווח הוא "וְאַפֵּיק", בגוף ראשון ( עתיד או ציווי ) , ושיעורו 'ואני אוציא' . בנוסח זה התרגום אינו כעברי, אלא יש כאן שינוי מפני הכבוד, לומר שהקב"ה הוא המוציא ממצרים . "וְתַפֵּיק" הוא בגוף שני, ובנוסח זה הקב"ה מצווה על משה להוציא את ישראל ממצרים . בביאורו לתורה כותב כאן שד"ל : "צווי במקום עתיד, מפני שקדמו צווי אחר, 'לְכָה', כמו 'שמור מצותי וחיה' . וכן בחומש כ"י שלי ( שנכתב בשנת קע"א או קודם לכן ג"כ ) מתרגם וְתַפֵּק" . 127 . התרגום כעברי משום ההבנה שזהו שם ה', ושמותיו אינם מתורגמים . 128 . הערתו "הכתוב בה"א" היא להבדילו מלקמן ה' ג', שם "נִקְרָא עָלֵינוּ" . הנוסח הרווח הוא בשני פרק ב 123 . ( ...  אל הספר